בעשורים האחרונים, ככל שישראל נפתחת ונחשפת יותר לעולם היא חווה מטבחים שונים ולא מוכרים כמו המטבחים האסייתיים, האירופאים והלטיניים. בדומה לכך, הפיצה ישראל את המטבח שלה והוא נהפך לשם דבר בעולם, וזאת ביחד עם הטרנד הים-תיכוני של המטבח הטורקי, היווני, הלבנוני ועוד. בעקבות זאת, רבים מתעסקת בסוגיה של "מהו מטבח ישראלי?", כאשר התשובות הפופולריות הן שמדובר במטבח המשלב בתוכו כמה מטבחים אותנטיים וכמה אינטרפרטציות משלו למטבחים אותנטיים עליהם הוא מבוסס. הבה וננסה לעמוד על המקורות עליהם בנוי המטבח הישראלי:
המטבח היהודי האשכנזי
מטבח זה הגיע מהעדה האשכנזית, בפרט עם היהודים שהגיעו ממזרח אירופה. הוא כולל מנות עם חומרי גלם שהיו נפוצים באותה תקופה במדינות אלו, כמו גם מנות מקוריות האופייניות לאותן מדינות, כמו: גפילטעפיש, קיגל, כבד קצוץ, מאכלי עוף כגון מרק עוף ושניצל עוף ומגוון מאכלים המבוססים על תפוחי אדמה שהיה חומר גלם נפוץ ואהוד באותה התקופה במזרח ובמרכז אירופה (וגם כיום): פירה, סלט תפוחי אדמה ועוד. חומר נוסף אותו היהודים ממוצא אשכנזי הכניסו לשימוש בישראל הוא המיונז ומגוון סלטים עמו, ובאופן כללי ביצים קשות אשר נוהגות ללוות מאכלים רבים. יש אפילו שטוענים, כי הנוהג לאכול ביצה קשה ליד חומוס זו המצאה אשכנזית שתפסה במטבח הישראלי.
המטבח היהודי המזרחי
עולי לוב, טריפולי, מצרים, תוניסיה וכמובן מרוקו הביאו למטבח הישראלי טעמים וחומרי גלם, ושבאופן טבעי היה יותר קל למצוא בישראל מאשר חומרי הגלם איתם בישלו היהודים האשכנזים. פלפלים (מכל הזנים), דגים, עגבניות, עשבי תיבול, ירקות שורש וירקות בכלל, הם רק חלק ממה שהביאו היהודים המזרחים למטבח הישראלי. מטבחים מזרחים נוספים אשר תרמו רבות והם לא נכללים בצפון אפריקה הם: המטבח העיקרי שאחראי להבאת העמבה והסביח והמטבח הטורקי שאחראי להבאת הבורקס והיוגורט.
המטבח של ערביי ישראל
המטבח שהיה כאן טרם קום המדינה, שהיה חלק אינטגרלי מהמטבח הלבנטיני הכולל בתוכו גם את מטבחי סוריה, ירדן ולבנון. הוא עשיר במה שיש לארץ ישראל להציע – ירקות ועשבי תיבול, בשר כבש, דבש, גבינות עיזים ועוד. בין המאכלים הנפוצים בו: המג'דרה, קובה מטוגנת וסלטים ירוקים.