לרוץ כל הדרך מהבנק -הלוואות אקספרס
לפני מספר ימים צפיתי בסרט ישן וטוב. דרמה על משפחה שחיה בכפר קטן ומנהלת חיים פשוטים בימים בהם באמת לא היה כלום. כל שחשבו עליו היה לאכול ולשמור על קורת גג.
חיי משפחה כל כך שונים מאלו שיש לי כיום. כשיצאתי מהסרט לא יכולתי שלא להשוות ולחשוב על חיינו בימים אלו.
ההבדל המהותי מבחינתי הוא לא רק הפער בין מה שאין למה שיש, הוא בעיקר בפער בתפישה.
החיים כיום שמים אותנו במירוץ בלתי פוסק אחר הכסף. מזמן כבר הפסקנו להסתפק בצרכים הבסיסים שיספקו לנו מזון וקורת גג. אנחנו במירדף מתמיד ובכל יום יש עוד גורם שמצטרף לו למירוץ אחר הכסף.
בעולם בו הלוואות אקספרס הם חלק בלתי נפרד מהחיים הכלכליים, כי בכל רגע נתון בחיינו אנחנו חייבים כסף כאן ועכשיו.
השפע והקידמה מייצרים לנו עוד רצונות שלא היו תבועים בנו מאז ומתמיד, המח שלנו מרגיש צורך חזק להגשים א הצרכים הכל כך לא בסיסים האלה עד כדי לקיחת הלוואות אקספרס רק כדי לעשות וי על עוד שאיפה לא רלוונטית.
הבעיה היא שאי אפשר להפסיק את המירוץ הזה, כי כולנו חלק ממנו וכבר אי אפשר לעצור. כדי לצאת מהמירדף המטורף והבלתי פוסק אחר מוצרי צריכה ותנאי חיים שיצרנו לעצמנו חייבים לפרוש לגמרי מהמירוץ ואף אחד לא מוכן להיות במקום הזה. וכך אנשים שמרגישים כי הם חייבים להדביק את הפער, לוקחים עוד הלוואות אקספרס שיעזרו להם להשיג עוד יעד כלכלי כזה או אחר.
כמה הייתי רוצה לפעמים לעזוב את הכל, להגיד לא תודה להלוואות אקספרס או כסף בכלל, לנוח ולזכות בשלוות נפש פשוטה של חיים דלים אך עשירים. מבלי לדאוג לשאלות כלכליות, האם יאשרו לי עוד הלוואות אקספרס והאם אצליח לעמוד בתנאי הלוואות אקספרס שלקחתי על עצמי.
בכל יום מחדש אני קמה בבוקר עם השאלות האלה בראשי ובכח האנרצייה נשאבת מחדש לעולם המהיר והכל כך לא בסיסי שאני חיה בו.
לפעמים אני מרגישה שהכל מיותר, שהמאמץ הזה שאני עושה ולוקחת הלוואות אקספרס רק כדי להשיג עוד דבר שנראה לי כל כך חשוב, אולי הוא למעשה מיותר.
כתיבת תגובה