ישנם חוקים רבים אשר קשורים בענייני העבודה, כל אחד מאותם חוקים נועד בכדי שיהיה ניתן ליצור סדר וארגון בעבודה ולמנוע התרחשויות בלתי חוקיות.
אחד החוקים בעלי ערך וחשיבות גבוהה הוא החוק הדוגל בשוויון הזדמנויות ואיסור אפליה בעבודה, ומעניק לעובדים רבים את האפשרות להתנהל בעבודתם באופן נכון ללא כל אפליה לגביהם.
אפליות בעבודה זה דבר בעל ערך וחשיבות ועל כן כאשר רוצים ליצור התנהלות נכונה אזי יש לדאוג אודות שוויון הזדמנויות ואיסור אפליה בעבודה.
פעמים רבות אנשים חושבים שהם זכאים לקבלת הטבות במקום עבודתם ואינם מקבלים זאת בשל העובדה שנעשית כנגדם אפליה במקום עבודתם.
מדינת ישראל דוגלת בכך שלא יתקיים בה נושא אפליות, אלא שתמיד יהיה שוויון הזדמנויות בין כולם.
למרות זאת ניתן עדיין למצוא מצבים אשר בהם מנהלים יוצרים אפליה כנגד העובדים שלהם, אותה אפליה יכולה להגיע מסיבות רבות ושונות.
לשום מעביד אסור ליצור אפליה כנגד העובדים, ועל כן, חוק זה של שיוויון זכויות אשר תפקידו הוא לאסור אפליות בעבודה איננו קשור לכישורי עובדים, אז אם כן מהי המשמעות של חוק זה והאם היא אכן באמת עוזרת.
שוויון הזדמנויות ואיסור אפליה בעבודה בא לידי ביטוי באיסור אפליה בעקבות:
נטייה מינית שונית, גיל, גזע, לאום, השקפה, מפלגה, שירות במילואים, הריון, דת ואמונה ועוד.
אלא צריך לקבל כל אחד ואחד ולא ליצור אפליה ואי שוויון בין העובדים במקום העבודה.
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אומר שאם העובד התלונן על אפליה מול המעביד או מישהו אחר אין למעביד לשנות את מצבו לרעה על ידי הרעה בתנאים, הרגע בשכר ואין "להתנקל" לעובדים נוספים שעזרו או צידדו בו בהגשת התלונה.
לגבי הריון ולידה- חייב להיות שוויון, בין אם זה חופשת לידה או תקופת ההריון.
ימי חופש אשר ניתנים לאב הם כאשר הילד חולה ויש לדאוג לו.
כל אחד מאותם מקרים שונים נועד על מנת שיהיה ניתן ליצור שוויון אחיד אשר מונע אפליות, וכך מצליחים לשמור על מצב של שוויון הזדמנויות ואיסור אפליה בעבודה.
20 שנה שהעיתון אינו בין המדפים. בקרוב מאוד הוא חוזר בגרסא האינטרנטית שלו ביוזמתו של אבי ניסנקורן יושב ראש ההסתדרות. "חשוב מאוד שיהיה קול למעמד הפועלים ולאנשים שמקיימים את המדינה הזו ומניעים את גלגליה"
בזמנו כשהעיתון "דבר" יצא לאור הוא ניסה לענות על הצורך של תנועת הפועלים, איזשהו כלי לביטוי המרץ העצום שהיה בקבוצה הקטנה. בהתחלה ההתנגדות בתוך ההסתדרות הייתה גדולה ודעת הרווחת הייתה "לא נעמוד בזה". אך היו שם אנשים עם חלומות גדולים וגם עם משאבים. בהתחלה היה קשה ומעט מאוד אמונה אך תוך מהרבה העיתון הפך לאחד המרכזים בישראל.
שני דברים היו אחראים להצלחה המהירה האחד הוא שהעיתון היה פשוט טוב, לא פחות טוב מהעיתונים האחרים והיה גם את תנועת הפועלים שבתחילת דרכו של העיתון הייתה קטנה אך זינקה קדימה עם צאתו של העיתון.
אך אי אפשר להתעלם מצוות העיתון שהיה עושה עבודה מופלאה, עורכים נהדרים שידעו לעשות עיתונות טובה. היו רעיונות רעננים וחידושים שלא היו באף עיתון אחר כמו לדוגמא מוסף ספרותי. אחד מהכותבים היה נתן אלטרמן והרבה מנויים נקנו רק בגלל שרצו לקרוא את מה שהוא כותב.
אתר האינטרנט החדשותי דבר ראשון צפוי לעסוק בנושאים כלכליים וחברתיים. להרבה מהכותבים באתר דבר ראשון זו תהיה הפעם הראשון ככתבי אינטרנט, חלקם מעולם לא הועסקו באופן רשמי ככתבים בעיתון. חלקם באים מעולם החינוך, תחום הסוציולוגיה והפעילות החברתית.
האתר דבר ראשון יפעל בפלטפורמה אחד ובכמה ממדים שונים ודרכי פעולה מגוונות. הרעיון הוא להביא לשיח הציבורי ישראלי נושאי שיחה חדשים ולהוסיף רבדים חדשים לתחומי העניין ולהשקפה הכללית, זה בזכות סיפורים שהאתר יביא והדרך שבא הם יסופרו.
לפני עשרים שנה הוא נסגר והתקווה היום היא להביא את הרוח של אז לעידן המודרני של היום. האתר יעבוד בכלים העכשוויים ועל דגלו יתנוסס סמל החדשנות. השאיפה אז הייתה לדחוף לחברה הפועלת באופן מופתי וזה מה שדבר ראשון ינסה לעשות גם היום, עם אוויר חדש, אנשים חדשים, כלים מודרניים והרבה מרץ.
האתר דבר ראשון כבר פועל זמן מה ואפשר להיכנס ולראות במה מדובר בעצמנו.