היו ימים שלמים שהרגשתי ריקנות למרות שהיה לי שם הכל. הריקנות הזאת נבעה כנראה מאותם הדברים הקטנים שלא היו לי שם ובארץ הם כל כך מובנים מאליהם. לא מיד הרגשתי בחסרונם אבל מדי פעם הרגשתי צורך לאוירה הזאת של הארץ, לדבר המוכר והידוע והכל כך בטוח שהיה לי בארץ.

בימים שהרגשתי שאני ממש צריכה אוויר של ארץ ישראל הייתי מתקשרת לאמא שלי ומבקשת ממנה שתשלח לי חבילות לחול. שתים לי קצת מהארץ בתוך כמה חבילות לחול ותשגר את זה אלי בדחיפות. נזקקתי למשהו חומרי מבית שאוכל לסלק את תחושת הריקנות הזאת שהיתה לי וזה תמיד עבד.

אמא שלי היתה שולחת לי חבילות לחול ושמה לי בפנים הפתעות קטנות, בכל פעם משהו אחר אבל תמיד עם הרגשה וקסם של הבית, דברים מהארץ שגרמו לי להתרווח לנשום עמוק ונתנו לי קצת אוויר שסילק את ההרגשה הריקנית הזאת, וזה עזר קצת לגעגוע.

אחת החבילות לחול שאמא שלחה לי ואני זוכרת עד היום היתה קופסת קרטון של ירקות מאחד המשקים בדרום שם גרתי עם הכיתוב והציור של הבננות.

היא לא טרחה לעטוף את קופסת הקרטון הזו וטוב שכך. כי מספיק שרק ראיתי את האריזה המוכרת, מיד עלה לי ריח הבננות, הירקות ושאר פירות מהארץ. נכון שגם בחו"ל יש ירקות ופירות אבל לא כמו בארץ.

בתוך קופסת הקרטון הזו נחו להם כמה דברים שלא הייתי יכולה להשאר אדישה אליהם והצדיקו לגמרי את משלוח חבילות לחול שאמא עשתה לי.

אחד הדברים זה כמובן הבמבה האגדית שאולי ביום יום בארץ לא באמת אכלתי, אבל כעת כשפתחתי את החבילות לחול מאמא, עלה לי הגעגוע והחשק לבמבה הטובה והמוכרת.

עוד מהדברים שקבלתי בחבילות לחול היו גרבי צמר שסבתא שלי סורגת שאי אפשר לעבור אף חורף בלעדיהם, פינוק מבית שעושה הרגשה של קרוב מאוד. ועוד אי אלו דברים של בית, של הארץ , הכל ארוז בתוך חבילות לחול שאמא הקפידה לשלוח לי כדי שארגיש קצת בחול אבל גם קצת בארץ.

הפוסט הפתעות לקצה העולם -חבילות לחול הופיע לראשונה ב-Consumerism&Decoration.

אחד הנושאים הם בלדרות בינלאומית ושילוח סחורות מחו"ל לארץ. ידעתי שאני מתכננת לייצר את המוצרים שלי פרי עיצובי בחו"ל, וכנראה בסין הרחוקה שם התנאים המושלמים בשבילי.

ייצור בחו"ל אומר כמובן שילוח של המוצרים לארץ ובשל כך אני חייבת למצוא חברת בלדרות בינלאומית שתעשה עבורי את השירות הטוב ביותר ובמחיר הטוב ביותר.

לאחר מספר בירורים על בלדרות בינלאומית הופתעתי ושמחתי לגלות שדואר ישראל עושים אף הם בלדרות בינלאומית וכי אין אני צריכה להתחיל לברר על חברות פרטיות שונות ועלומות שם אם דואר ישראל בכבודם ובעצמם יוכלו לספק לי שרותי בלדרות בינלאומית.

אני חייבת לציין שעצם הידיעה הזו השאירה לי ראש שקט להתעסק ביתר הנושאים שגם להם הייתי צריכה למצוא מענהב ופתרונות. אך לפחות בכל הנוגע לבלדרות בינלאומית ושילוח מחו"ל ניקיתי את שולחני.

הקמת החברה שלי היתה כמו סערת הוריקן שלא מותירה דבר אחריה, במרץ פעלתי במקביל בכל הנושאים וכולם טופלו והיו כבר באויר, אפילו את נושא הבלדרות בינלאומית סגרתי את הפינות האחרונות לאחר שנפגשתי עם נציג מדואר ישראל שעבר אתי על כל נושא המשלוחים לארץ ופתח לי כרטיס.

כאשר הריצה הראשונה של המוצרים כבר היתה בעבודה במפעל בסין, ההתרגשות היתה בעיצומה. כל כך הרבה חששות וציפיות והמתנה לראות את התוצאה הסופית.

ידעתי שגם כאשר המוצרים יהיו מוכנים, אצטרך לסמוך על דואר ישראל ועל הבלדרות בינלאומית שיביאו אלי את המוצרים החדשים בבטחה לארץ.

המתח גבר והנה הגיע המועד, עוד המתנה קטנה עד שהמשלוח כבר פה בארץ והנה השליח כבר מתדפק דלתי וארגזים חתומים ניצבים מולי וממתינים שאתרשם מהם.

כולם עמדו בציפיות , והמשימה הראשונה שלי הצליחה בגדול, הודות לכל כך הרבה גורמים ובעיקר לאמונה שלי בכולם. וכעת עוד עבודה רבה מצפה לי במכירות ובייצור נוסף של מספר רעיונות שכבר יש לי.

הפוסט בלדרות בינלאומית -הגעת ליעד הופיע לראשונה ב-Consumerism&Decoration.