יונדאי i20 – התאונה והפנטזיה

לא ידעתי איך זה קרה לי. הייתי בצומת, הרמזור היה אדום ועצרתי ופתאום התנגש בי בחוזקה רכב

מאחור. הראש שלי קיבל חבטה גדולה מהתאונה ופעם הבאה שזכרתי מה קורה סביבי היה כשהייתי

בבית החולים ואחותי החזיקה לי את היד. התעוררתי בבהלה ולא הבנתי מה קורה סביבי. ניסיתי

להתחיל לשחזר מה קרה. ישבתי ביונדאי i20 שלי, זמזמתי שיר עם הרדיו כשפתאום התנגש בי

בחוזקה רכב מאחור. לא הבנתי מה קורה ולמה היונדאי i20 שלי עף לאמצע הצומת. הדבר הבא

שזכרתי באופן מעורפל הוא שמחלצים אותי מהיונדאי i20 שלי. חוץ מזה לא זכרתי כלום.

כשהתעוררתי בבית חולים השאלה הראשונה ששאלתי הייתה מה קרה ומיד אחר כך מה קרה

ליונדאי i20 שלי.  לצערי בישרו לי שהיונדאי i20 הלכה לפח. לא נשאר שם חלק מהיונדאי i20

שאפשר לעשות איתו משהו. הייתי מאוד עצובה אבל עדיין בפרופורציה כי הכי חשוב זה שלא קרה לי

דבר ושאני בסדר. הייתי ממש מדוכדכת שהיונדאי i20 שלי נפגעה ככה. אומנם הייתי מרותקת למיטה

בבית חולים אבל התעסקתי בעיקר במה קורה כשאני יוצאת משם. רציתי כבר להתקדם הלאה בחיי

ולא להסתכל לאחור. זה היה מאוד לא פשוט אבל הרגשתי שאם אתחיל לרחם על עצמי, בטוח לא

אתקדם לשום מקום. התחלתי לתכנן מה אני עושה כשאני יוצאת מבית החולים ואיך תיראה היונדאי

i20 החדשה שלי. החלטתי שאקנה אותה הפעם בצבע כסף ולא. שוב בצבע אדום כמו שהיה לי.

ניסיתי לדמיין אותה ולאן תהיה הנסיעה הראשונה שלי איתה. אחרי התלבטויות ארוכות החלטתי

שהנסיעה הראשונה שלי עם יונדאי החדשה שלי תהיה ללונה פארק. הלונה פארק הוא המקום שאליו

אני נוסעת כשאני צריכה לנקות את הראש. כל מי שמגיע לשם תמיד שמח וצוחק, המתקנים נותנים

אווירה של חלום גן עדן ובעיקר יש הרבה ילדים צוחקים שזה נותן לי מנוף מעולה לחשוב ולהירגע.

אחרי שעשיתי את כל התוכניות שלי כבר התחלתי לספור את הימים והשעות כדי לצאת מבית